פסק-דין בתיק ת"א 22822-09-09

1.         תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבעות.

            התובעת השכירה דירה שבבעלותה ברחוב בורלא בת"א (להלן:"הדירה") לנתבעת 1 בהתאם

להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים, שסומן נספח ז', וצורף לתצהיר עדות ראשית מטעם

התובעת (להלן: "הסכם השכירות" או "ההסכם").

בפועל מסתבר שגם הנתבעת 2 שהתה בנכס כל תקופת השכירות ולטענתה הדבר נעשה בהסכמת התובעת ורק מטעמי נוחות, למעשה, מופיעה רק הנתבעת 1 כשוכרת. מכל מקום, בפסק הדין בעקבות תביעת פינוי שהגישה התובעת כנגד הנתבעות, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, בו נקבע עיתוי פינוי הדירה, ובו קיבלה על עצמה הנתבעת 2 לחתום על שטר חוב ובו נקבע כי לגבי תקופת השכירות שנותרה יתקבלו שיקים בחתימת שתי השוכרות, וכן שתיהן תחתומנה על שטר חוב  בסך של 80,000 ש"ח, נשוא התביעה שבפניי.

בפועל הדירה פונתה, בהתאם לפסק הדין שניתן בבית משפט זה בתא"ק 3030-06-08 ע"י כב' השופט מ' שנהב (כתוארו דאז) מיום 26/10/08, לפיו נקבע כי יש לפנות את הנכס מכל אדם וחפץ עד ליום 27/02/09 (בהמשך אתייחס לטענות התובעת לעניין הפינוי) והתביעה שבפניי מתייחסת לנזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מהפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעות.

תמצית גרסת התובעת:

2.         הנתבעת 1 שכרה את הדירה בהתאם להסכם השכירות, במקומה של השוכרת הקודמת, הגב' עפרה ישועה ליית (להלן: "ליית" או "השוכרת הקודמת").

הנתבעת 1 קיבלה על עצמה את כל התנאים וההתחייבויות של השוכרת הקודמת, לרבות הודעה שהדירה היא לשביעות רצונה לאחר שבדקה אותה (סעיף 7 להסכם) וכן את התחייבותה למסור את הדירה כשהיא נקייה ומשופצת (סעיף 5.1(ד') וסעיף 13.1 להסכם).

3.         הנתבעת 1 קיבלה את המפתח כשלושה שבועות לפני המועד שנקבע לתחילת השכירות (01/06/06), וזאת למטרת שיפוץ כללי שביקשה הנתבעת לערוך בדירה. למרות השיפוץ שכאמור ביקשה הנתבעת לערוך בדירה, ולמרות התחייבויותיה של הנתבעת להחזרת המושכר משופץ, מסויד ונקי, בהתאם להסכם, הוחזרה הדירה, כשהיא במצב לא תקין והיה נדרש לבצע בה שיפוץ כללי, המגיע לסך של כ-70,960 ש"ח, בהתאם לחוות דעת המומחה, המהנדס ד"ר אביגדור פורת (להלן: "ד"ר פורת" או "פורת" או "המומחה"), שצורף כנספח  א' לתצהיר התובעת. כמו כן הפסידה התובעת 3 חודשי שכירות, בעת שנאלצה לבצע את השיפוץ בדירה לאחר שהנתבעת עזבה אותו, בגין כך היא זכאית לפיצוי נוסף.

מאחר והתביעה היא תביעה שטרית על בסיס השטר שחתמו עליו הנתבעות, עומדת התביעה על סך של 80,000 ש"ח בלבד.

4.         הנתבעת 1 הפרה את הסכם השכירות עם התובעת כבר בעת שאפשרה לנתבעת 2 וביתה

להתגורר בדירה במשך כל תקופת השכירות. התובעת, כופרת בטענת הנתבעות, כי הייתה

לכך הסכמה מטעם התובעת, וכי שמה של נתבעת 2, לא צוין בהסכם השכירות, מסיבות של

יעילות בלבד. שתי הנתבעות הפרו את ההסכם בכך שהשאירו את המושכר כשהוא לא פנוי מכל

חפץ, מלוכלך, לא מסויד וגרמו לו לליקויים כפי שפורטו בחוות הדעת של ד"ר פורת.

5.         התובעת, כופרת בטענת הנתבעות, כי בדירה היו ליקויים רבים, כולל התשתיות, אשר פגעו

באיכות החיים, וגרמו לנתבעות להוצאות לצורך תיקונם. לטענת התובעת, אין כל היגיון ברצונה של הנתבעת להמשיך ולשכור את הדירה, גם לאחר תום תקופת השכירות, אם מצב הדירה היה כל כך גרוע, ואין אף הסבר לכך שגם כשניתנה לה האפשרות לעזוב הדירה מיד בתחילת תקופת השכירות, בחרה היא שלא לעשות כן.

תמצית טענות הנתבעות: